תלמידות יקרות שלום, בבלוג זה אשתף אתכן בתחושותיי בעקבות הקריאה בספר. איני בוחנת את הספר מבחינה ספרותית, כל ענייני בבלוג זה הוא חווית הקריאה גרידא. הקריאה בספרות המיועדת לבני נוער תורמת את חלקה בגיבוש הזהות. היא כר פורה לתחושות ולהגיגים. שנסנה מתניים, אנו יוצאות לדרך חוויתית ומעצימה. אני מאחלת לכן הנאה צרופה, אפרת
יום ראשון, 3 באפריל 2011
הצגת חייה
סול נאמה בשמה של אורלי מול קהל שומעים משולהב. בין יתר דבריה היא אמרה: "אתם, המבוגרים, שוכרים מאבטחים שישמרו על הילדים שלכם מפני כניסתם של אנשים מסוכנים מבחוץ, אבל על ילדכם צריך לשמור גם מבפנים, לפעמים אפילו מבני כיתתם שלהם" (עמ' 280 - 281). האם את מסכימה עם דבריה, בין אם כן ובין אם לא - נמקי והדגימי (מבלי לציין שמות). הגיבי בתבונה וברגישות אפרת
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאני מסכימה עם סול שהורים צריכים לשמור על ילדיהם גם מבפנים, מפני שזה מאוד חשוב לדעת מה עובר על הילד ולהבין אותו , כי כל הורה צריך להתעניין בילד שלו .
השבמחקלדוגמא אם מרביצים לילד או מתעללים בו באיומים וההורים לא יודעים הילד רק סובל כי אף אחד לא עוזר לו וכך הוא מגיע לררמה מאוד נמוכה שכבר לר אכפת לו מה הוא יעשה כדי לנקום ולהרגיש יותר טוב. הוא חושב שאין לו מה להפסיד .
אני מסכימה עם א', מכיוון שא' ילדה בסה"כ מסכנה היא חיה אצל סבתא שלה שכבר זקנה ולעומתה יש ילדים אחרים שהוריהם דואגים להם , שבודקים להם שיעורי בית.
השבמחקוסול פעם אחת רצתה שמישהו ידאג לה שהיא לא תצטרך לדאוג שלמישהו יהיה אכפת מא'.
דוגמה:שהורים נוטשים את ילדיהם !
אני מסכימה עם דבריה של סול.
השבמחקמכיוון שההורים חושבים על הילדים שלהם שהם בסדר גמור מבחינה פנימית וחיצונית-אם עצוב ממבחן מסוים, או שמח.
אבל לא רק מבחינה הורית שמנסים לעזור, גם זה קורה מבחינה חברתית, כמו שלדוגמה חברות רבות, וכשהם מבקשות סליחה עדיין בלבן הן פגועות.
אני מסכימה עם סול , מכיוון שהורה צריך לדעת מה עובר על הילד שלו יום יום , ולדואג לו ,
השבמחקויש כאלה שאין להם מה שיש לכל ילד והם רוצים שיהיה להם כזה , אבל הם לא יכולים להשיג ,
ולדעתי סול צודקת במה שהיא ואומרת .
אני מאוד מסכימה עם סול ועם מה שהיא טוענת שילדים גם מסוכנים, לדוג' היה ילד אחד שהתאבד בגלל שחבריו לכיתה כל הזמן קיללו אותו בפייסבוק והציקו לו בבית הספר.
השבמחקאני מסכימה עם מה סול אמרה בגלל:
השבמחקשהורים חושבים שאם הם יסימו מאבטח לילד שלהם שיגן עליו מבחינה חיצונית אבל יש דברים שלפעמים מציקים וילדים לא אומרים וזה אומר שצריך גם לישמור על הילדים פנימית שמישהוא לא יפגע בהם
לדוגמא :יש ילד שאוהב לשיר מאוד הוא כל היום שר הולך להתקבל ללהקה והלהקה צוחקת עליו ומספרים לכולם והוא לא יתקבל אז אותו ילד נפגע ואז הוא לא ירצה לשיר יותר
אני מסכימה עם סול. אנו שומרים על הילדים שלנו מפני אנשים מסוכנים אך אין אנו שומרים עליהם מפני הסכנות שבלב. ילד עם לב פגוע יכול להזיק לעצמו ולעשות דברים נוראיים שאינו מודע אליהם.
השבמחקלדוג' היה ילד שעקב פגיעה נפשית מקרב חבריו נקלע לאי שפיות וחלה בנפש, אותו הילד ניסה כמה פעמים להתאבד ולצערנו הרב בסופו של דבר הוא הלך אל עולמו.
אך לא רק ילדים פוגעים בחבריהם גם מבוגרים ואף הורים יכולים לפגוע בלי לדעת.
אני מסכימה בהחלט עם דבריה של סול בנוגע לכך שצריך לדעת לשלומם של ילדים גם מבפנים, זאת אומרת אני חושבת שחשוב מאוד לשאול ילד כל יום איך הוא מרגיש, מה עובר עליו, מה מציק לו ...
השבמחקביכולתו של ילד לאגור ובסופו של דבר להתפוצץ ולעשות דברים נוראיים .
לדוגמא בסיפורנו לאורלי אין הורים שיידעו לשלומה, שיאלו אותה איך היא מרגישה, מה עובר עליה ...
וזה מה שהביא אותה לעשות מעשה זה !
ישנה עוד דוגמא בסיפרנו למעשה נוראי שנגרם ע"י אגירת רגשות : מתברר שקינאתה של רחל תקפה אותה לאחר תקופה ארוכה של אגירה התפרצה ועשתה את המעשה הנורא : לקיחת סיפורה של סול .
אני מסכימה עם דבריה של סול שהורים צריכים לשמור על ילדהם גם מבפנים מכיוון שילדים יכולים להיפגע על ידי חברים בכיתה או פגיעות דרך האינטרנט ולא פעם שמענו סיפורים כאלה שכתוצאה מכך ילדים התאבדו או ההפך התנהגו בחומרה ופגעו בילדים אחרים כי הריגשו פגועים ובכך הוציאו את כעסם .
השבמחקלכן על הורים להיום ערניים להתנהגדות ילדיהם ולמעשיהם אחר בית הספר או בזמן בית הספר כדי שחס וחלילה אם פוגעים בילדהם ההורים יוכלו להציל אותם ממצבם על ידי עזרה איך להתמודד במצב או במקרה שזה חמור לפעול מידיית לעזרת הילד ולהגנתו.
זוהר מדמון
אני מסכימה עם דבריה של סול שההורים צריכים גם לשמור על ילדיהם מבפנים, מכיוון שהורה צריך לדעת מה עובר על הילד שלו, ולדאוג לו.
השבמחקלמשל ילד שמציקים לו או מאיימים עליו בבית ספר, חשוב שיספר להוריו בשביל שיתנו לו את הפיתרון הנכון.
אם הילד לא יוכל לשאת עוד את זה הוא יכול לפעול בצורה פזיזה ולגרום נזק בלתי הפיך בצורה שיגיב למקרה .
לדוגמא : בסיפורנו אורלי לא יכלה לשאת את כעסיה ושנאתה כלפי עידית , עד שעשתה מעשה נוראי ושרפה את ביתה .
אני מסכימה עם דבריה של סול ,
השבמחקהורה צריך להיות מעודכן בכל מה שקורה עם הילד שלו,
הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית.
ברגע שהילד מושפל ומרגיש בודד ונבוך בגלל חבריו,
הורים צריכים להיות מודעים לכך ולא לחשוב שהכל בסדר עם הבן שלהם. הם יודעים שהילד שלהם בבית מוגן והם שומרים עליו כשהוא איתם, אבל מה קורה ברגע שהילד כבר לא באחריות ההורים,
כשההורים לא איתו? מי יגן עליו? ההורים צריכים להיות מעודכנים כל הזמן מה קורה עם הילד שלהם והאם הוא בידים טובות .
ומה שקרה עם אורלי זה אותו הדבר בדיוק, אם סבתא שלה הייתה מודעת למה שקורה איתה בבית הספר ועם הילדים שאיתם היא לומדת בכיתה יכול להיות שאורלי לא הייתה מגיעה למצב שבו היא נמצאת.
אני מסכימה עם דבריה של סול ,
השבמחקזה אחד הדברים החושבים שהורים צריכים לשמור על הילדים שלהם גם מבפנים ושידעו מה עובר על הילד שלהם ואיך הוא מרגיש כל הזמן.
ההורים צריכים להיות מעודכנים בכול מה שקורה לילד שלהם .
ובמקרה של אורלי אני חושבת שאם היא הייתה משתפת את סבתא שלה בכול מה שעובר עליה ואת כל מה שקורה בבית ספר היא לא הייתה מגיעה למצב שהיא הגיעה .
אני בהחלט מסכימה עם סול,
השבמחקכל הורה חייב לדעת את תחושות בנו,ולדעת מה עובר עליו ביום יום,
לכן ההורים צריכים להיות ערניים לכל המתרחש,
והילדים צריכים להתנהג בשקיפות,ולשטף את הוריהםבכל מה שעובר עליהם, רק כך יכלו ההורים להפעיל שיקול דעת עם הילדים,ולמצוא פתרון לכל נושא או בעיה שתעלה.
מיטל פנחס (:
אני מסכימה עם סול.
השבמחקאני חושבת שכל הורה צריך לדאוג לילד שלו מכל בחינה, גם מבחוץ וגם מבפנים. אפילו אם זה אומר לדעת מה קורה איתו ועם בני כיתתו.
לדוגמא:אם חבריו לכיתה של הילד פגעו בו פיזית או מילולית או אפילו צחקו עליו, הילד ישאר פגוע ותמיד יזכור את זה.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאני מסכימה עם סול. הורים צריכים להגן על ילדם גם מבפנים, לדעת איך הילד מרגיש ולהקשיב לו כי יש מצבים שילדים נפגעו והם אינם מספרים להוריהם מה מציק להם ו"שומרים את ההרגשה הזו בבטן" ועקב זה הם עלולים לפעול בצורה פזיזה והם לא יהיו מודעים להשלכות שיהיו למעשה שעשו.
השבמחקלדוגמא בסיפור לא היה מי שיקשיב לבעיותיה של אורלי ולכן היא אגרה את שנאתה לעידית ובעקבות זאת שרפה את ביתה.
עדן דייפני
אני מסכימה עם סול כי ההורים צריכים להגן על ילדם גם בפנים וגם בחוץ אם ילד פגעו בו או העליבו אותו או הרביצו לו תמיד הילד ישמור את ההרגשה בבטן ויזכור אותה והוא לא יספר .
השבמחקאבל מצד שני כל הורה חייב לדעת מה עם ילדיו מה קורה לו כל יום ויום וכל רגע ורגע.
במקרה של אורלי אני חושבת שאורלי הייתה צריכה לספר לסבתא שלה מה קרה לה ואם היא הייתה מספרת לה כל זה לא היה קורה :) אור עוקבי.
אני מאוד מסכימה עם דבריה של סול ,
השבמחקמכיוון שהרבה מבוגרים מנסים לדאוג לילדיהם מפני אנשים מסוכנים מבחוץ בעזרת מאבטחים ושומרים, אך הם אינם רואים את הסכנה השורה בתוכם והמתחוללת בתוך לב ילדיהם.
הם, חושבים כי הכל טוב ובסדר אצל ילדיהם בעוד שהם פגועים וחסרי אונים מול החברים שלהם .
וכתוצאה מכך, הם אינם טורחים לבדוק איך עבר על ילדיהם היום וכיצד הוא מרגיש הן מבחינה נפשית והן מבחינה חברתית.
לדוגמה : במקרה של אורלי, היא לא שיתפה את סבתא שלה בדברים אשר קורים לה מדי יום ויום.
אני סבורה כי אם אורלי הייתה הולכת אל סבתא שלה ומסבירה לה את הכל, מהצד שלה, שהיא פגועה וחסרת מנוח, היא הייתה מבינה אותה.
היא ידעה שהמעשה אשר היא עשתה הוא מאוד מסוכן אך כעת אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
הנקמה לא עצרה בעדה, היא הבטיחה כי יום יבוא והיא תחזיר לעידית על כל מה שהיא עשתה לה.
ליאור יצחק
דעתי כדעתה של סול .
השבמחקאני גם חושבת שיש על כל הורה לדעת את כאב בנו ואת הרגשתו.
ההורה בטוח כי אצל בנו הכל מתנהל כשורה ,אך הוא לא באמת רואה את מה שעובר עליו מבפנים.
הילד מתפוצץ ופשוט אוגר הכל בתוך הבטן.
ילד שאינו חןשף את שעל ליבו גורם להצטברות של דברים שליליים ואז הכל פשוט מתפרץ ויוצא מחוסר שליטה , ויכול להגיע עד לשריפת בית ממש. (כמו במקרה שבו אורלי הציתה את ביתה של עידית).
לסיכומו של דבר דבר הגורם לרע בלב להוציא החוצה , ולשפוך את הלב.
-אליה אשואל (: -
אני מסכינה לגמרי עם סול .
השבמחקההורים צריכים להגן על ילדיהם לא רק מבחוץ אלא גם מבנים , אף פעם לא יכולים לדעת מה קורה בפנים !
חייב לשתף את ההורים בכל מה שעובר וקורה ביום יום אצלנו , וגם ההורים צריכים לשתף את הילדים .
לדוגמא : ילד שמכים אותו בבית הספר ומעתללים בו , וההורים לא יודעים כלום על המתרחש .
מסכימה, מבפנים, מתעללים ***
השבמחקאני מסכימה עם סול בגלל שבאמת יש גם סכנות בבתי ספר ,חברים ולא רק ממוגרים צריך לשמור עליהם אבל גם צריך לשמור עליהם מהעולם האמיתי למשל במקרה שהייתי עדה לכך ילדה צחקה והשפילה את חברה לכיתה ושאר הבנות שנקראות "חברות שלה" צחקו עליה וזה נגמר במכות ולכן אני חושבת שההורים צריכים ללמד אותם איך להתמודד בעולם האמיתי
השבמחק